מחקר בפסיכולוגיה
שילוב בין טיפול ומחקר פסיכולוגי מהווה נדבך משמעותי ביכולת לשמור על איכות וטיב הטיפול שאני נותן למטופליי. המחקר בו אני שותף, במסגרת המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן, עוסק בהיבטים של סנכרון בין מטופל.ת ומטפל.ת והאופן בו הוא משפיע על ויסות רגשי במהלך טיפול פסיכולוגי.
סנכרון הינו מצב של השתנות משותפת בין שניים שנמצאים בקשר משמעותי, אשר נמצא כבסיס לתהליכים בינאישיים של ויסות רגשי.
סנכרון שכזה ניתן למדוד בכמה מישורים: תנועה, קול, פעילות הורמונאלית או פיזיולוגית. מחקרים קודמים שנעשו על קשר משמעותי בין שניים – הורים וילדיהם, זוגות רומנטיים ובין מטופלים ומטפלים, הראו שסוגי סנכרון שכאלו מהווים בסיס להשגת חוויות רגשיות חיוביות ולשיפור באיכות החיים.
באופן ספציפי, המחקר בו אני מתמקד, מתחקה אחר הפעילות הפיזיולוגית של המערכת האוטונומית, במטרה למצוא אילו אופני סנכרון רגשי בין המטופל.ת והמטפל.ת משפיעים על איכות הטיפול הפסיכולוגי ותוצאותיו.